מגדי אונגר        
נולדה בשנת 1928 בכפר בהונגריה. עם פלישת הגרמנים להונגריה ב-1944נלקחה לגטו נג'מראד, ולאחר מכן גורשה לאושוויץ. משם הועברה למחנה ברלין-רייכנדרוף, שם שהתה עד אפריל 1945 [חודש לפני סוף המלחמה] ואז יצאה בצעדות המוות לסאקסנהאוזן ופריינשטאט עד השחרור. אחרי המלחמה עלתה מגדי לארץ ישראל עם הכשרה של בני עקיבא.                                                                   

פאני בן עמי       
נולדה בגרמניה ועם עלייתו של היטלר לשלטון היגרה משפחתה לצרפת. אביה נלקח למחנה עבודה והיא ואחיותיה נשלחו לבית ילדים. לאחר שלוש שנים חזרו לבית הדוד. פאני הצליחה לשחרר את אמה מן הכלא הצרפתי והן עברו עם דודתן לעיירה באלפים כדי לברוח מהגרמנים, שם עזרה למחתרת המקומית. כשהגרמנים התקרבו לעיירה החליטה האם להבריחן לשווייץ. בדרך לשוויץ לקחה פאני תחת חסותה 15 ילדים ודאגה להם עד הברחתם לשווייץ.
הסופרת גלילה רון פדר כתבה ספר על אודות קורותיה בשואה - "המפקדת הקטנה".

שעיו דויטש      
נולד בשנת 1927 בהונגריה. שולח עם משפחתו לאושוויץ במהלך השילוחים מהונגריה ב 1944. מאושוויץ שולח עם קבוצת אסירים לפנות את הריסות גטו ורשה ובהמשך הוצעד בצעדות המוות לעבר דכאו. עלה ארצה והיה ממקימי ניר גלים.  


יונה טאוב         
נולדה בשנת 1931 בברלין. עם עלייתו של היטלר לשלטון ברחה המשפחה לבריסל שבבלגיה ובהמשך לדרום צרפת, טולוז וניס. יונה הוברחה לשווייץ ב-1942, שם התגוררה אצל משפחה נוצרית. לאחר המלחמה חזרה לבלגיה והצטרפה לאמה. יונה עלתה לארץ במסגרת הכשרה של בני עקיבא.

שרה טסלר       
נולדה בשנת 1928 בצ'כוסלובקיה. בשנות המלחמה עברה בחמישה מחנות, ושרדה את כולם - אושוויץ, הונדספלד, מטהאוזן, גרוסראוזן ולבסוף שוחררה בברגן בלזן. שרה ואחותה הגדולה חנה, לא משו אישה מרעותה בשנים הקשות הללו, שרדו את השואה, עלו יחד לארץ והשתקעו בקבוצת יבנה.
כתבה ספר על קורותיה בשואה - "שני חיי שרה".

לאה לנדסמן      
נולדה בשנת 1930 בכפר בהונגריה. כאשר פלשו הנאצים לגרמניה חיפשו היא ואמה מקלט במנזר, אבל אֵם המנזר לא שעתה לבקשתן. אביה שהיה רב בקהילה נעצר עם עוד כמה מנכבדי הקהילה. האם נתפסה מסתובבת ללא טלאי צהוב ונשלחה גם היא למעצר. כתוצאה מכך עברה לאה להתגורר אצל משפחה יהודית ויחד איתם נשלחה לגטו. לאחר זמן מה בגטו גורשה לאושוויץ ושם ניצלה מכמה סלקציות. באוגוסט 1944 הצטרפה לטרנספורט לראוונסבריק ושם עבדה בבית חרושת לכבלי חשמל. בהמשך יצאה למצעד המוות מניישטאש ולבסוף שוחררה על ידי האמריקנים. לאחר המלחמה חזרה לאה להונגריה ועלתה לארץ במסגרת הכשרה של הפעילות הציונית.                               
 
אביבה ליבסקינד
נולדה בשנת 1931 בברטיסלבה שבסלובקיה.
בשנת 1944 עברה למחנה סרד, משם לאושוויץ ומשם למחנה פרייברג. עבדה בבית החרושת למטוסים עד אפריל 1945. בחודש שלאחר מכן (מאי 1945) שהתה במאוטהואזן.
לאחר השחרור חזרה לברטיסלבה והצטרפה להכשרה של בני עקיבא, עמה עלתה לארץ.

דוד (דוגו) לייטנר       
נולד בשנת 1930 בכפר בהונגריה. אביו גויס לפלוגות העבודה בשנים 1940-42. עם פלישת הנאצים להונגריה הועבר לגיטו ניריאש. שהה בגטו חודש ולאחר מכן הועבר ברכבות לאושוויץ. עם הגעתו למחנה הצוענים בבירקנאו נכנס למחנה הילדים. עבד בשייסקומאנדו, עבר את סלקציות הילדים של מנגלה, ניצל מן הקראמטוריום כאשר נבחר לקבוצה של חמישה ילדים לעבודה. השתתף בצעדת המוות מאושויץ-בירקנאו למחנה מאוטהאוזן ובהמשך למחנה גונסקירכן. לאחר המלחמה חזר להונגריה ועלה לארץ. בתו, הסופרת זהבה קור כתבה ספר על קורותיו בשואה - "הסיפור של דוגו", בהוצאת ידיעות אחרונות.


הרמן יעקובסון
נולד בשנת 1935 בטרנסילבניה, רומניה. בתקופת השואה נשלח עם משפחתו בצעדה קשה מנשוא לעבר טרסניסטריה. שם חיו בתנאים קשים בגטו מוגילוב-פודולסקי מאמצע 1941 ועד אמצע 1944, אז שוחרר האזור. עלה ארצה, חי באשדוד.


נחום צימבליסטה
נולד בצרפת. ניצל בביתם של חסידי אומות העולם. חי בקבוצת יבנה.


 
מאיר קייזר
נולד בהולנד בשנת 1929 ובגיל חמש עבר לכפר אוטרכט. עם כניסת הגרמנים להולנד, הציע שכנו לאביו להסתתר אצלו, אך האב סירב. לימים נודע שאותו שכן נהג להסתיר יהודים ואז להסגירם לגרמנים תמורת בצע כסף.
כשהמצב החמיר מצאו מאיר ומשפחתו מקלט בעיר לינדרג אצל משפחת דה רוו (de rroo), שהיו חברים במחתרת ההולנדית, ושם שרדו עד לתום המלחמה. על מעשה זה קיבלה משפחת דה רוו את אות חסידי אומות העולם. לאחר המלחמה עלה מאיר ארצה, בראשית 1949, הגיע לחיפה ובהמשך הצטרף למושב ניר גלים.

ראובן רוזנבלט  
נולד בשנת 1935 בעיר לודז' שבפולין. נשלח עם אמו למחנה הריכוז ראוונסבריק, מחנה הריכוז הגדול ביותר לנשים. לאחר מכן הועבר למחנה ברגן בלזן שם שהה עד לתום המלחמה. לאחר שהות בת 4 שנים בשבדיה, עלה לארץ והשתכן עם משפחתו בתל אביב. במהלך חייו בארץ עמד בראש המועצה האזורית עזתה (כיום שדות נגב) ולאחר מכן כיהן 10 שנים כראש המועצה האזורית חוף עזה. בנוסף עסק בתפקידים ציבוריים שונים.
הספר שכתב, "פרקי חיים - מפולין ומתימן" ניתן לרכישה בבית העדות.

משה שטיינר
נולד בשנת 1934 בצ'כוסלובקיה. בזמן המלחמה הסתתר ביערות ובשדה תירס. ניצל על ידי יאן צ'אראי- חסיד אומות העולם, במתבן קש ובמחסן ליד ביתו. ניצל עם אביו ואחיו. עלה לארץ במסגרת עליית הנוער.

שרגא שמר
נולד בשנת 1929 בעיירה בהונגריה. עם פלישת הגרמנים להונגריה נכנס לגטו אוזד. גויס לפלוגות עבודה בצבא ההונגרי ועם נסיגת הצבא מהרי הקרפטים בחזרה להונגריה הועבר לעבודה בבית חרושת. יצא לצעדה ברגל עד לושונץ, ברוק ובהמשך לוינה. נשבה בשבי הצבא הרוסי. הצליח לברוח ממשלוח היהודים לסיביר. בסוף המלחמה חזר להונגריה ועלה לארץ. ממקימי בית העדות.
כתב ספר על קורותיו בשואה - "ישראל בטח".
  
אליעזר שפר
נולד בשנת 1924 בעיירה בהונגריה. באפריל 1944 הועבר לגיטו סאצ'אן. גויס לפלוגות העבודה בעיר אוזד ועבד במפעל להיתוך מתכות. הגיע לבודפשט ואחרי זמן מה עזב לכיוון אוסטריה. פעמיים ניסה לברוח אך נתפס, הועמד למשפט צבאי וצורף לפלוגה לא יהודית. במרץ 1945 יצא למצעד המוות למאוטאוזן. נפצע ברגל בזמן ההפצצות על גראץ. אליעזר שהה בבית חולים עד סוף המלחמה כחייל הונגרי פצוע, לאחריה חזר להונגריה, הצטרף להכשרות ועלה לארץ.
כתב ספר על קורותיו בשואה - "כמו עץ השדה".



 

פנחס הבל ז"ל        
נולד בשנת 1927 בעיירה קטנה בשם צ'יז'יבו בפולין. בתחילת המלחמה ברח מהאקציה והסתתר כפושט יד בכפרים למשך 4 חודשים בחורף 1942-1943. לאחר מכן נתפס והועבר לבית חרושת לנשק במחנה ליד רדום. כשהחזית התקרבה הועבר לגרמניה, שם עבד במחנה תת-קרקעי. לאחר מכן הועבר לברגן-בלזן ושם שוחרר.
לאחר השחרור היגר לאנגליה, שם שהה 3 שנים עד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. אז עלה לארץ והיה ממקימי קיבוץ לביא, לאחר מכן עבד במוסדות נוער בכפר בתיה ובימין אורד. התגורר באשדוד.
נפטר בספטמבר 2014. יהי זכרו ברוך.



פיטר (פפיצ'ק) גרינפלד [יוסף קליינמן] ז"ל
נולד בשנת 1940 בפראג שבצ'כיה, אחד מתאומים.
בגיל שנתיים גורש יחד עם משפחתו לגטו טרזינשטט.
בגיל ארבע הגיע לאושוויץ. עם כניסתם למחנה, הופרד מאחיותיו ומאמו. הובל לבלוק התאומים והיה הקטן ביותר מבין הגמדים והתאומים שבבלוק. הניסויים הרפואיים של ד"ר מנגלה גרמו לו לנכות ולעיוורון בעין שמאל. לבסוף שוחרר על ידי הצבא האדום. עלה לארץ בשנת 1979 והתגורר באשקלון. 
נפטר במרץ 2017. יהי זכרו ברוך. 

 
אנשי העדות הנם חלק חשוב ובלתי נפרד מבית העדות, הם הלב הפועם וההשראה לעשייה שלנו. אנשי העדות מגיעים בהתנדבות, פעם אחר פעם, לפתוח את לבם ולמסור את עדותם לקבוצות השונות.  
לזכרם של אנשי העדות שהיו פעילים רבות בבית העדות:
 
טלפון:  08-8568476   |   פקס: 08-8535687
דוא"ל:  beit-haedut@beit-haedut.org.il  |  כתובת:  מושב ניר גלים 7924500