יעקב אונגר ז"ל
נולד בכפר פאלסד (Fülsd) שבמזרח הונגריה, בשנת תרפ"ה 1925 כצעיר הבנים למשפחה בת שישה ילדים. התייתם מאִמו בגיל שלוש. עם פלישת הנאצים להונגריה גויס לפלוגות העבודה והועסק בעבודות כפייה. מכל משפחתו נותרו לו לאחר המלחמה רק שני אחים.
לאחר השחרור הצטרף לתנועת בני עקיבא, והתבלט בפעילותו הנמרצת ובכושר הארגון שלו. הוא יזם וניהל בפועל את מושבות הקיץ הידועות באגם בלטון (Balaton) ואת מושבות החורף והסמינרים בכל רחבי המדינה ובכך הצליח להחדיר רוח של התלהבות ותקווה מחודשת בילדים ובצעירים שנותרו ללא בית ומשפחה.
בקיץ 1948 עלה ארצה עם גרעין "צרד", ויחד עם אשתו אסתר נמנה עם מייסדי מושב ניר גלים. במשך שנים רבות אסף חומרים תיעודיים בעלי ערך מחברי בני עקיבא באירופה, ובכך יצר את התשתית להקמת ארכיון בית העדות בניר גלים, שזכה לנהל בשנים הראשונות.
נפטר ב- י"א כסלו תשס"ד (6 בדצמבר 2003).

צבי גלר
נולד בפטרושני (Ptroshany) שברומניה באוקטובר 1929. הצטרף לתנועת בני עקיבא לאחר המלחמה והשתתף בהכשרה באיליה (Ilia). עלה באוניה כנסת ישראל, והוגלה יחד עם נוסעיה למחנות המעצר בקפריסין' שם חבר ל"קבוצת ביריה" ועלה איתם ארצה. הצטרף לניר גלים, עבד כחקלאי ומילא תפקידים שונים במשק. היה שותף בהקמת בית העדות ושימש כגזבר הבית בשנים הראשונות.



דוד גרינוולד
נולד בצ'כוסלובקיה בשנת תר"פ 1920. בהיותו בן 13 הצטרף לתנועת בני עקיבא, היה חבר בסניף ברגסאס (Beregszasz), ולימים השתלב בהנהגת התנועה בברטיסלבה (Bratislava). שרד את מחנה אושוויץ, ולאחריה המשיך את פעילותו בהנהלת התנועה.
עלה ארצה בשנת 1949, ולאחר שבועות מספר התקבל לעבודה במחלקת הכספים של הסוכנות היהודית. במשך השנים מילא שורה של תפקידים, עד פרישתו לגימלאות כסמנכ"ל מחלקת הכספים בשנת 1983.

שבתאי דותן
נולד בניר גלים בשנת תשי"ב (1952), דור שני לישעיהו וחנה דויטש, ממייסדי המושב. שימש כמנהל כספים של ניר גלים ולאחר מכן של משקי הדרום, מנכ"ל פעילות של חברת "מנרב" במזרח אירופה וכיום סמנכ"ל פיתוח עסקי של החברה בארץ. נשוי לפנינה ואב לארבעה ילדים. בנו אביעד נפל בשנת 2002 במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה. כבן לניצולי שואה היה שותף לצוות ההקמה של בית העדות, באיתור ובגיוס כספים.

שמואל וינברגר
נולד בטימישוארה (Timisoara) שברומניה בשנת תרפ"ד 1924. בהיותו בן 12 הצטרף לתנועת בני עקיבא, והיה פעיל בה מאוד גם בתקופת המלחמה ולאחריה.
עלה ארצה במסגרת עליית הנוער, יחד עם קבוצה של חברי בני עקיבא, ושימש כמדריך של הקבוצה בכפר פינס (תחנתה הראשונה של הקבוצה בארץ). אחרי תקופה קצרה עבר ל"מוסד עלייה" בפתח תקווה והתקבל שם לעבודה כמדריך ראשי. קבע את ביתו בפתח תקוה יחד עם רעייתו סוניה.
כאיש ציבור היה פעיל כל ימיו בתנועת הדתית לאומית, ובין היתר גם בהנהלת עמותת ותיקי בני עקיבא ובהקמת בית העדות.

משה ורדי ז"ל
נולד בקושיצה (Kosice) שבצ'כוסלובקיה בשנת 1923, כבן יחיד למשפחה אמידה, אך לא ציונית.
משה נתפס לציונות, ועוד לפני המלחמה היה פעיל בתנועת בני עקיבא ונשלח מטעמה להכשרה באנגליה.
בתקופת המלחמה גויס בכפייה לפלוגות העבודה של הצבא ההונגרי. לאחר מכן ברח לבודפשט, הגיע ל"בית הזכוכית" והצטרף למחתרת תנועות הנוער. משפחתו נספתה במלחמה.
לאחר המלחמה למד הנדסת בנין באוניברסיטה בפראג ובמקביל עבד בארגון "הבריחה".
עלה ארצה בשנת 1949 והצטרף למשואות יצחק. השלים את לימודיו בטכניון בחיפה, ועבד כמהנדס בנין מטעם משרד העבודה והרווחה. פעל רבות למען הקמת בית העדות בניר גלים.
נישא לשולמית ולזוג נולדו שלושה ילדים. נפטר בשנת 1997.

ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ ז"ל
נולד ברוסקובה, שבמחוז מרמורוש (הונגריה) בשנת 1917, למשפחת סוחרים ציונית. למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט ובמקביל באוניברסיטה העירונית. קיבל תואר ד"ר במדעי הרוח בשנת 1943, ערב פלישת הנאצים להונגריה. רוב משפחתו גורשה לאושוויץ ונספתה שם.
פגש את אשתו חנה בבני עקיבא בבודפשט, והם נישאו תוך כדי המלחמה, תחת ההפצצות. צבי וחנה מושקוביץ החזיקו בתעודות חסות שוויצריות ושהו בזמן המלחמה ב"בית הזכוכית". הם סייעו רבות לאלפי הפליטים שפקדו את בית הזכוכית והיו שותפים למפעל זיוף התעודות שהתקיים שם. לאחר המלחמה קיבל לידיו את ניהול המשרד הארץ-ישראלי בבודפשט. עלה ארצה בשנת 1949, התיישב בבני ברק ועסק בחינוך כל ימיו.
נפטר בשנת תש"ס (1999).

אברהם יהודה מרמורשטיין ז"ל
נולד באנארץ' (Anarcs) שבהונגריה בשנת תרפ"א 1921, ולמד בעיירה הסמוכה קישוורדה (Kisvarda). גויס בכפיה לפלוגת העבודה של הצבא ההונגרי, והצליח לברוח משם לאחר שנתיים וחצי של עבודת פרך, טבילות אש וחרפת רעב. לאחר מסע ארוך ולאחר שנפל בשבי הרוסי, הצליח לחזור לקישוורדה, ייסד בעיר סניף של בני עקיבא ועסק בקליטת פליטים שהגיעו מהמחנות, ביניהם אסתר בורגר שלה נישא בתחילת תש"ו.
כשעלה לארץ באוניית מעפילים, נתפסה האונייה ואברהם הוגלה לקפריסין, בעוד שרעייתו ובנו שנולד בדרך הורדו למחנה המעצר בעתלית. עם הגיעו לארץ הצטרף אברהם להגנה, ובפרוץ מלחמת השחרור התגייס לצה"ל.
במשך שנים רבות הנהיג את הציבור הדתי בפתח תקווה. היה חבר מזכירות מרכז ישיבות בני עקיבא, ונמנה עם מקימי ישיבת "הכותל" בעיר העתיקה. עמד בראש יוצאי העיירה קישוורדה במשך כל חייו, שמר על קשר רציף עם ראש העיירה ודאג לשימור בתי הקברות היהודיים בעיירה ובכפרי הסביבה. נמנה על מקימי בית העדות בניר גלים ושימש כיו"ר הנהלת הבית בשנים 1992-1995.
נפטר ב-כ' באדר תש"ע (6 במרץ 2010). הותיר אלמנה, שני בנים, נכדים ונינים.

צבי עשהאל  ז"ל
נולד באונגוור (Ungvar) שבהונגריה בשנת תרע"ח (דצמבר 1917).
מפעילי בני עקיבא הבולטים ערב הפלישה הנאצית להונגריה. בשנת 1940 גויס בכפיה לפלוגות העבודה של צבא הונגריה. שוחרר ע"י הצבא האדום.
לאחר המלחמה היה בין הראשונים שהגיעו לבודפשט, והשכיל לארגן בה את שארית הפליטה ולשקם את מוסדות התנועה. השתתף בקונגרס הציוני בבאזל בשנת 1946. לאחר עלייתו ארצה המשיך להשתלב במפעלי התנועה, בסוכנות היהודית ובשליחויות בעולם.
בערוב ימיו עמד בראש עמותת ותיקי בני עקיבא שהקימה את בית העדות בניר גלים. נפטר ערב חנוכת הבית, ב-י"ב בחשוון תשנ"ב (20 באוקטובר 1991).

מאיר משה צבי פרידמן ז"ל
נולד בהונגריה בשנת תרפ"ו 1925. לאחר פלישת הגרמנים להונגריה (מרס 1944) הובל עם הוריו לגטו קאששא (קושיצה - Kosice). משם הוברח יחד עם הוריו לדירת מסתור בבודפשט, שם מצא קשר עם תנועתו, בני עקיבא והצטרף לפעילות המחתרתית במסגרת זו. לאחר מכן שהה ב"בית הזכוכית"והשתתף בפעילות שם.
לאחר המלחמה הפך לאחד מפעילי התנועה הבולטים בהונגריה, תרם תרומה רבה לשיקומה בסניפים השונים ובהנהגת התנועה. כמו כן היה פעיל בחינוך ובעליית הנוער ובעלייה ב'. בדרכו ארצה התעכב כמה חודשים בוינה והיה מן המקימים מחדש את התנועה באוסטריה.
עלה ארצה בשנת 1950, למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, הוסמך למשפטים ולעריכת דין, ושימש בתפקידים בכירים במשרד האוצר ובחברות כלכליות ממשלתיות ואחרות.
הקדיש את עִתותיו ומרצו להנצחת קורות התנועה בהונגריה. שותף פעיל בהנהלת עמותת ותיקי בני עקיבא ובהקמת בית העדות.
 
מנחם פרידמן
נולד בקושיצה (Kosice) שבצ'כוסלובקיה בשנת 1921. הצטרף לבני עקיבא בשנת 1933 והיה חבר בסניפים קושיצה ובודפשט. שימש כרכז נוער במחנת המעצר בקפריסין בשנת 1947. הגיע לארץ בשנת 1948.
 
שמואל פרידמן ז"ל
נולד בבודפשט בשנת 1929.
מיד לאחר המלחמה הצטרף לתנועת בני עקיבא, במקביל ללימודיו בגימנסיה היהודית בבודפשט, והיה שותף להקמתה ולארגונה מחדש. שימש חבר בהנהלת הסניף: כשנאסרה הפעילות הציונית המשיך לפעול במחתרת, וסייע יחד עם זאב יעקובוביץ ז"ל לחברי ההנהגה- שרגא ראב ומאיר פרידמן בעליה ב', בעיקר לעליית נוער. לאחר עלייתו ארצה המשיך להיות פעיל בתנועת המפד"ל במוסדות מקומיים וארציים. נישא לאסתר ולזוג שלושה ילדים.
נמנה עם מייסדי בית העדות. נפטר בב' באייר תשס"ב (14.4.2002).

פרופ' מנחם צבי קדרי ז"ל
נולד במזוקובשד (Mezőkövesd) שבהונגריה בשנת תרפ"ה 1925. למד בגימנסיה העברית באונגוור (Ungvar). עם תחילת מלחמת העולם הצטרף לתנועת בני עקיבא והשתתף בהכשרה בבודפשט. היה חבר ההנהגה הארצית של התנועה בשנים 1943-1944, ועסק באופן אינטנסיבי בפעילות מחתרתית ובעיקר בהברחות הגבול לרומניה, שכונו "הטיול".
לאחר המלחמה נבחר שוב להנהגה הארצית של התנועה, ועמד בראש מחלקת התרבות. קדרי השלים את לימודיו באוניברסיטה בבודפשט, ולאחר מכן באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא ייסד באוניברסיטת בר אילן את המחלקה ללשון עברית ועמד בראשה. שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות הרוח והחברה, ולאחר מכן כרקטור האוניברסיטה. חבר האקדמיה ללשון עברית וחתן פרס ישראל לשנת תשנ"ט.
 
​יעקב רייך ז"ל
נולד בבודפשט בשנת 1931. לאחר המלחמה הצטרף לכפר הנוער הדתי בדסק (Deszk), ועשה את דרכו לארץ ישראל עם קבוצת "רצון א". לאחר שהות במחנות המעצר בקפריסין עלה ארצה בסוף שנת 1947 והתיישב בשדה אילן שבגליל. כנער צעיר התנדב להגנה ולאחר מכן לצה"ל, השתתף בכל מלחמות ישראל וקיבל את עיטור לוחמי המדינה.
במשך כל השנים מילא יעקב שורה של תפקידי מפתח בוועדות המקומיות ובמוסדות הפועל המזרחי. הוא הגה, יזם והוציא לפועל את בנייתם של מבני ציבור ושל תאגידים גדולים ביישובו וביישובי המועצה.
כיהן כיו"ר עמותת "יד לעד" שעסקה בהקמת בית העדות בניר גלים, והטביע את חותמו בכל תחומי התוכן של הבית. הוא התמיד בעבודתו זאת עד השבועות האחרונים לפני פטירתו.
 
מרדכי רסל ז"ל
נולד באראד (Arad) שבטרנסילבניה, בשנת 1918. היה חבר פעיל במזכירות הפועל המזרחי ובמוסדות התנועה הציונית ברומניה לפני השואה, ולאחר מכן בארץ, עד סוף ימיו. בתקופת השואה פעל רבות בהברחת יהודים מהונגריה לרומניה ובכך סייע בהצלתם. 
לאחר נישואיו עלה ארצה עם אשתו אסתר, ובארץ נולדו להם שתי בנות, רות וזהבה. הצטרף לקיבוץ ניר עציון בשנת תשי"א והתמחה בגידול בננות. נמנה עם מייסדי עמותת ותיקי בני עקיבא.
נפטר ב-י"א תשרי תשמ"ז (14 באוקטובר 1986).


אליעזר שוימר
נולד בעיר בילקה (Billky) בצ'כוסלובקיה בשנת 1924. מגיל צעיר מאד נמשך לרעיון הציוני, והיה חבר ב"צעירי המזרחי" בעיירת הולדתו. בהיותו בן שלוש-עשרה הלך ללמוד בישיבת סעליש אצל האדמו"ר מספינקא, אותו הוא ראה כמורו ורבו עד יומו האחרון. שרד יחד עם אביו את המחנות אושוויץ, בוכנוולד וטרזינשטאט.
עם תום המלחמה נסע לעיירה קושיצה (Kosice) והצטרף אל חברי תנועת בני עקיבא. השתלב בפעילויות שונות במסגרת התנועה, ולאחר מכן נשלח לברטיסלבה (Bratislava) על מנת לנהל בה את מחלקת העליה.
עלה ארצה באנייה "תיאודור הרצל". מילא תפקידים ציבוריים רבים בתנועת הפועל המזרחי, ושימש כסמזכ"ל בנק המזרחי במשך שנים רבות.
היה "הרוח החיה" בקרב ותיקי בני עקיבא באירופה, ונמנה עם מקימי בית העדות.

שרגא שמר
נולד בהאנגון (Hangony) שבהונגריה, בשנת תרפ"ט 1929. בהיותו בן 13 גויס בכפייה לפלוגת העבודה של הצבא ההונגרי ושירת שם לצד אביו. אביו נפטר על ידו בהגאשהלום (Hegyeshalom) ושרגא שרד את המלחמה. 
לאחר המלחמה הצטרף לתנועת בני עקיבא ועלה ארצה עם גרעין "גאולה" דרך מישקולץ (Miskolc), אשאו (Aschau) ומחנות המעצר בקפריסין.
נמנה על מייסדי מושב ניר גלים, ומילא שורה של תפקידים ציבוריים במשק ובאיגוד המושבים של הפועל המזרחי. כיהן כראש מועצת חבל יבנה בשנים 1981-1994, ובמסגרת זו היה שותף פעיל בהקמת "בית העדות" בניר גלים.
בשנת תשס"א קיבל את פרס עמינוח למפעל חיים על פעילותו הענפה.

אברהם יוסף (גבי) שפט ז"ל
נולד בבודפשט בשנת תר"צ (1930) למשפחה ציונית. אביו היה מראשי המזרחי בבודפשט. בתקופת הכיבוש הנאצי הסתתר עם משפחתו ב"בית הזכוכית" בעיר.
לאחר המלחמה שימש כמדריך אחראי על בני נוער שחזרו מן התופת ללא משפחה. עלה לארץ בשנת תש"ט, התגייס לצה"ל, למד משפטים באוניברסיטה העברית, ושימש במשך שנים רבות כיועץ המשפטי של משרד הפנים. הקדיש את חייו לתיעוד תולדות בני עקיבא ולהנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים. כיהן כיו"ר עמותת ותיקי בני עקיבא, נמנה על מקימי בית העדות והיה חבר בהנהלת הבית במשך כל שנות קיומו.
נפטר ב-ב' טבת תשס"ח (11 בדצמבר 2007).
  
אליעזר שפר
נולד בדאראצ'קה (Derecske) שבהונגריה, בשנת תרפ"ד 1924. בשנת 1938 עזב את לימודיו והצטרף להכשרה של בני עקיבא. כשפלשו הגרמנים להונגריה גורש עם משפחתו לגטו ס'צין (Szeczeny). משם גויס בכפיה לפלוגות העבודה של צבא הונגריה באפריל 1944. במסגרת זו צעד בצעדת המוות למאוטהאוזן, בדרך נפצע מהפצצות בעלות הברית, אושפז בבית חולים אך ברח משם לאחר המלחמה, ומצא את אביו ואת אחותו ששרדו לבדם מכל המשפחה.
לאחר המלחמה הצטרף להכשרה של בני עקיבא בסיקסו (Szikszo) שבהונגריה. עלה ארצה והצטרף למושב ניר גלים. נמנה עם מייסדי המושב. היה ממקימי תחנת הדלק "פז גלים" וניהל אותה בשנותיה הראשונות.
מייסדי בית העדות
 
טלפון:  08-8568476   |   פקס: 08-8535687
דוא"ל:  beit-haedut@beit-haedut.org.il  |  כתובת:  מושב ניר גלים 7924500