בינואר 1945 נכנסו הרוסים לבודפשט ושחררו את הונגריה מעול הכיבוש הנאצי. השרידים החלו להיאסף מהמחנות, וביניהם יתומים רבים. חברי בני עקיבא שנותרו בבודפשט, ונאלצו להתמודד עם הקור והרעב ששררו בעיר, החלו מיד בריכוז ושיקום של אותם ילדים. הם מצאו להם מקום שיוכלו להניח בו את ראשם, התמודדו עם זיכרונותיהם הקשים, עם ילדותם הפגועה, והשתדלו ככל יכולתם לרפא את גופם ואת נפשם. נערים ונערות בגילאי העשרה היוו בפועל תחליף להורים ולבית חם עבור ילדים שהיו צעירים מהם אך בשנים מעטות, ללא הכשרה מקצועית או ניסיון. אט אט התמסדו בתי הילדים בבודפשט, התנועה השתקמה, פרשה עליהם את חסותה, ופתחה מעונות נוספים מחוץ לבירה. במוסדות אלה התחנכו מאות רבות של ילדים על ערכי אהבת התורה והארץ, הציונות והשפה העברית. רובם עלו בסופו של דבר ארצה.

בתי הילדים והמעונות בהונגריה:
מעון הילדים בבודפשט, רחוב קישדיאופה 16 Budapest, Kisdiófa U
מיד עם תום המלחמה, נפתח מעון הילדים הראשון של התנועה בבודפשט, בהנהלת ירמי לביא, ובהדרכתן המסורה של חיה קליינמן (קליין) ופנינה בלום (קאופמן), אליהם הצטרפו גם ד"ר י"צ מושקוביץ ורעייתו חנה. חנה ופנינה שהצטיינו בפעולות ההצלה בשואה, יצאו לחפש את הילדים היהודיים בכל העיר. הן אספו 25 עד 30 ילדים, רובם יתומים, והביאו אותם אל הבית שהיה הרוס למחצה. הן ניקו את הבית, הכניסו אליו את הריהוט ההכרחי ביותר, ושם טיפלו בילדים שסבלו ממחלות שונות. ליל הסדר של אותה שנה נערך כדת וכדין ע"י ד"ר מושקוביץ, בהרבה מרור ובמעט ירקות, ופחות מזה באוכל של ממש.

חזרה לרשימה


מעון מאטיאשפילד א Mátyásföld
המעון נוסד בשלהי תש"ה בתוך ווילה מפוארת שסבלה מהפצצות בעלות הברית, וקיבל את השם "תקוות העתיד". בהתחלה התחנכו במאטיאשפילד כ-20 ילדים בגילאים 8-14, ובתקופת השיא הגיע מספרם ל-80 ילדים. התנאים במקום היו קשים, והאוכל שסופק ע"י הג'וינט לא הספיק וגם עצים להסקה לא היו בנמצא, הילדים היו חולים בכל מיני מחלות והייתה דרושה מסירות רבה מצד הצוות על מנת לקיים את המוסד. כעבור זמן נוסד במקום גם בית ספר, ושנת הלימודים תש"ו הוא צורף לרשת "תרבות" המוכרת ע"י השלטונות.


חזרה לרשימה

          
המעון במאטיאשפילד ב Mátyásföld
מעון ילדים שנוסד ב-1947 בברחוב קושוט (Kossuth) במאטיאשפילד. שם המעון היה "שארית ישראל", ושהו בו כ-40 ילדים בגיל הרך (3-9). מנהל המעון היה פרישמן, שאסף את הילדים היהודיים מהמנזרים שהוחבאו בהם בימי המלחמה.


חזרה לרשימה




המעון בראקושפאלבה Rákosfalva
שם המעון היה ,פאר ישראל", והוא היה ממוקם בפרבר של בודפשט, בסמיכות למאטיאשפילד. המעון נוהל על ידי משה שוורץ. כמנהל המשק שימש יונה פרלמן. לאחר גלגולים שונים התאחד המעון עם מאטיאשפילד א'. במקום הוקם גם בית ספר, והתחנכו 28 ילדים.


חזרה לרשימה

 
המעון ברקושסנטמיהאי Rákosszentmihály
המעון ברקושסנטמיהאי (פרבר של בודפשט) נקרא בשם "הזורעים", ופעל מטעם חברת "ביקור חולים" ובשותפות עם תנועת בני עקיבא. מנהלו היה ד"ר אפלר. המעון שימש כמוסד לבנות, ובמקום פעל גם בית ספר שבו למדו לימודי יהדות, עברית ולימודים כלליים. במקום התחנכו 47 בנות.


חזרה לרשימה

           
"בית הרצוג בגולה" בדברצן Debrecen
לאחר המלחמה חזרו אל דברצן משפחות עם ילדים מהמחנות שליד ווינרנוישטאדט (Weinerneustadt). עבור משפחות אלה הוקם בדברצן מעון יום שבו הילדים אכלו ארוחות צהרים ובילו בו את זמנם הפנוי לאחר הלימודים. מצבם של ההורים לא חייב את הכנסתם של הילדים למעון פנימייתי, אך מאחר והסביבה החיצונית לא הייתה ידידותית, הן מבחינה חינוכית והן מבחינה בטיחותית העדיפו ההורים לשלוח את ילדיהם אל המעון.
מנהל המעון היה שאול פרידלנדר, והתחנכו בו כ-60 ילדים.


חזרה לרשימה
           
מעון "טירת צבי" בסארוואש Szarvas
לסארוואש חזרו אחרי המלחמה לא מעט משפחות שלמות עם ילדיהם. מצב מיוחד זה הוביל באביב 1946 להקמת מעון יום במקום ע"י הג'וינט. המעון נמסר לניהולה של תנועת בני עקיבא, וקיבל את השם "טירת צבי" (פירוש השם 'סארוואש' בהונגרית הוא צבי). את המעון פקדו ילדים מהקהילה האורתודוקסית והנאולוגית גם יחד, וגם בית הספר היה משותף לשתי הקהילות. הילדים הגיעו למעון לאחר לימודיהם בבית הספר, קיבלו בו ארוחת צהרים, הכינו שיעורים, הועסקו בשיחות ובמשחקים, אכלו ארוחת ערב וחזרו לבתיהם. למשפחות רבות שחזרו מן התופת לא היו אז את האמצעים להעניק את הצרכים הבסיסיים האלה לילדיהם. פעילות השיא של המעון היתה ההשתתפות במושבות הקיץ של התנועה באגם הבלטון (Balaton).


חזרה לרשימה           

המעון בקישקונהאלאש Kiskúnhalas
לאחר המלחמה חזרו אל קישקונהאלאש הורים עם ילדים. עבורם הוקם במקום מעון יום בשם "זכרון יעקב", אשר סיפק לילדים ארוחות צהרים ופעילויות מחוץ לשעות בית הספר. מנהל המעון היה חנניה שרייבר.


חזרה לרשימה
 
כפר הנוער הדתי בגולה בדסק Deszk
 בית הילדים בדסק היה הגדול ביותר של כל תנועות הנוער בהונגריה. במשך ארבע שנים התחנכו בו מאות ילדים ובני נוער. מדי פעם נשלחו הוותיקים לארץ ובמקומם הגיעו חדשים, בממוצע שהו בדסק כ-200 ילדים כל הזמן. ילדים אלה נותרו לאחר השואה ללא משפחות וללא סביבה תומכת, ודסק היה כמו בית בשבילם. המקום היה שוקק שמחת חיים ופעילות אינטנסיבית. בבקרים למדו הילדים שיעורים פרונטליים, ולאחר מכן המשיכו בפעילות צופית, תחרויות ספורט, שירים והווי, שיחות עם המדריכים, והכל מתוך התלהבות ושמחת נעורים. הילדים בדסק חונכו לאהבת הארץ, לציונות, לחיי תורה ומצוות ולחיי שיתוף, על מנת להכשירם לעליה ארצה. המיוחד בדסק היה שכל השיעורים בו היו בעברית, דבר שגרם להתפעלות רבה אצל כל מי שביקר במקום. גם התנאים הקשים, ובעיקר הרעב שהציק עד מאד לילדים בתקופות שונות, לא הצליחו להעיב על רוחם המרוממת.


חזרה לרשימה
 
מעונות ילדים נוספים בבודפשט
המעון ברחוב סנטמיהאי 17 (Szt. Mihály) שימש ככל הנראה לילדי פליטים מפולין. ביולי 1945 התמנה מאיר אייזלר למנהל המעון על ידי פנחס רוזנבאום. בבודפשט היו עוד שני מעונות יום: "עתידות" שבו התחנכו 52 ילדים ו"ניצנים" שבו התחנכו 18 ילדים.


חזרה לרשימה
 
טלפון:  08-8568476   |   פקס: 08-8535687
דוא"ל:  beit-haedut@beit-haedut.org.il  |  כתובת:  מושב ניר גלים 7924500