בבית העדות מתקיימות פעילויות שונות ומגוונות לקהל הרחב.

1

בפעילויות לחיילים ומפקדי צה"ל, מושם דגש על הוראת סוגיות מתוקפת השואה,אשר יש בהן מסר ערכי המשמעותי לחיי הצבא כמו: מנהיגות וציות לסמכות תוך גילוי אחריות אישית ועשיית שימוש לרעה בכוח. קיימת מידת מה של התאמה בין התוכנית לקבוצת חיילים ספציפית (עפ"י המיקום בו מוצב החייל בצבא: כטירון, מפקד או על פי שייכות ליחידה מסוימת), למשל תכנית לביקור קורס מפקדים צה"לי, הכוללת לבד מצפייה בסרט ומפגש עם ניצול שואה, גם סיור בין המוצגים וסדנת דילמות בשואה או מנהיגות יהודית (יודנראט).
[מפקדים בסיור]




הסדנאות ויחידות הלימוד המוצעות לקבוצות חיילים וכוחות הביטחון-

• "העד" – יחידת פתיחה, המכילה סקירה היסטורית, סרט קצר וניתוחו. הסרט בעל המשמעויות והתובנות שונות, מעלה לדיון את סוגיית הרוצח והקורבן, שיטות השמדה וחשיבות הנצחת זיכרון השואה. אורך היחידה: כ-45 דקות.
• מפגש עם איש/ אשת עדות- עדויות של ניצולי שואה מהוות רכיב מרכזי והמגמה היא יצירת רב- שיח בין הניצול לקהל המאזינים. באמצעות סיפורם האישי, מעוררים ניצולי השואה, אמפתיה והזדהות בקרב החיילים וכוחות הבטחון, הלוקחים מהם דוגמא להתמודדות ומנהיגות יהודית וערכית.
• יודנראט- הכרת תפקידיו של היודנראט בזמן השואה, ההתלבטויות הקשורות בתפקיד, מורכבות ההחלטות השונות ודרכי ההתמודדות בסיטואציות שונות. ההרצאה משלבת עדויות הקשורות בראשי יודנראטים מרכזיים, דיון וסיכום ע"י מצגת. אורך השיחה: כ – 50 דקות.
• מורכבות היציאה למרד- העלאת דילמות, קשיים ולבטים שעמדו בפני המורדים היהודים, הבנת המשמעות המיוחדת והמורכבות של היציאה למרד מזוין וכן סירוב להיכנע לרשע והאימה. היחידה כוללת קטעים מתוך הסרט "מרד גטו ורשה". אורך היחידה: כשעה.
• דילמות- העלאת דילמות מוסריות וקיומיות בתקופת השואה, ניסיון התמודדות עם קונפליקטים מחיי הפרט, בדגש על דילמות של דמויות הנהגה ממגוון האוכלוסייה היהודית בשואה. משך היחידה: כ- 45 דקות.
• החברה הישראלית והשואה- מורכבות המפגש בין ניצולי השואה והיישוב היהודי בארץ ישראל. שימוש בכרזות שהתפרסמו בארץ באותן שנים המעלות מערכת דימויים ועמדות בקרב הנהגת היישוב היהודי והמדינה בקשר לגולה וביחס לניצולים (כצאן לטבח, אבק אדם וכו').
• סיור חוויתי בין מוצגי "בית העדות": בין הנושאים:
• העולם היהודי טרום השואה.
• העיירה היהודית ("שטייטעל").
• בית הכנסת כמרכז הקהילה.
• החיים בגטאות ובמחנות.
• שיקום החיים לאחר השואה.
• אמנות ניצולי השואה כביטוי לזיכרון והנצחה.