מייסדים
מרדכי רסל ז"ל
נולד באראד (Arad) בטרנסילבניה, בשנת 1918.
היה חבר פעיל במזכירות הפועל המזרחי ובמוסדות התנועה הציונית ברומניה לפני השואה, ולאחר מכן בארץ, עד סוף ימיו.
בתקופת השואה פעל רבות בהברחת יהודים מהונגריה לרומניה ובכך סייע בהצלתם.
לאחר נישואיו עלה ארצה עם אשתו אסתר והקים משפחה.
הצטרף לקיבוץ
נמנה על מייסדי עמותת ותיקי בני עקיבא.
נפטר בי"א בתשרי תשמ"ז (14 באוקטובר 1986).
נולד בדאראצ'קה (Derecske) שבהונגריה, בשנת תרפ"ד 1924.
בשנת 1938 עזב את לימודיו והצטרף להכשרה של בני עקיבא.
כשפלשו הגרמנים להונגריה גורש עם משפחתו לגטו ס'צין (Szeczeny). משם גויס בכפיה לפלוגות העבודה של צבא הונגריה באפריל 1944. במסגרת זו צעד בצעדת המוות למאוטהאוזן, בדרך נפצע מהפצצות בעלות הברית, אושפז בבית חולים אך ברח משם לאחר המלחמה, ומצא את אביו ואת אחותו ששרדו לבדם מכל המשפחה.
לאחר המלחמה הצטרף להכשרה של בני עקיבא בסיקסו (Szikszo) שבהונגריה. עלה ארצה והצטרף למושב ניר גלים. נמנה על מייסדי המושב. היה ממקימי תחנת הדלק "פז גלים" וניהל אותה בשנותיה הראשונות.
ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ ז"ל
נולד ברוסקובה, שבמחוז מרמורוש (הונגריה) בשנת 1917, למשפחת סוחרים ציונית. למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט ובמקביל באוניברסיטה העירונית. קיבל תואר ד"ר במדעי הרוח בשנת 1943, ערב פלישת הנאצים להונגריה. רוב משפחתו גורשה לאושוויץ ונספתה שם.
פגש את אשתו חנה בבני עקיבא בבודפשט, והם נישאו תוך כדי המלחמה, תחת ההפצצות. צבי ו
עלה ארצה בשנת 1949, התיישב בבני ברק ועסק בחינוך כל ימיו. נפטר בשנת תש"ס (1999). לזוג מושקוביץ שלושה ילדים.
נולד בהאנגון (Hangony) שבהונגריה, בשנת תרפ"ט 1929.
בהיותו בן 13 גויס בכפייה לפלוגת העבודה של הצבא ההונגרי ושירת שם לצד אביו. אביו נפטר על ידו בהגאשהלום (Hegyeshalom) ושרגא שרד את המלחמה.
לאחר המלחמה הצטרף לתנועת בני עקיבא ועלה ארצה עם גרעין "גאולה" דרך מישקולץ (Miskolc), אשאו (Aschau) ומחנות המעצר בקפריסין.
נמנה על מייסדי מושב ניר גלים, ומילא שורה של תפקידים ציבוריים במשק ובאיגוד המושבים של הפועל המזרחי. כיהן כראש מועצת חבל יבנה בשנים 1981-1994, ובמסגרת זו היה שותף פעיל בהקמת "בית העדות" בניר גלים.
בשנת תשס"א קיבל את פרס עמינוח למפעל חיים על פעילותו הענפה.
יעקב אונגר ז"ל
נולד בכפר פאלסד (Fülsd) שבמזרח הונגריה, בשנת תרפ"ה 1925 כצעיר הבנים למשפחה בת שישה ילדים. התייתם מאמו בגיל שלוש.
עם פלישת הנאצים להונגריה גויס לפלוגות העבודה והועסק בעבודות כפייה. מכל משפחתו נותרו לו לאחר המלחמה רק שני אחים.
לאחר השחרור הצטרף לתנועת בני עקיבא, והתבלט בפעילותו הנמרצת ובכושר הארגון שלו. הוא יזם וניהל בפועל את מושבות הקיץ הידועות באגם בלטון (Balaton) ואת מושבות החורף והסמינרים בכל רחבי המדינה ובכך הצליח להחדיר רוח של התלהבות ותקווה מחודשת בילדים ובצעירים שנותרו ללא בית ומשפחה.
בקיץ 1948 עלה ארצה עם גרעין "צרד", ויחד עם אשתו אסתר נמנה על מייסדי מושב ניר גלים. במשך שנים רבות אסף חומרים תיעודיים בעלי ערך מחברי בני עקיבא באירופה, ובכך יצר את התשתית להקמת
נפטר בי"א בכסלו תשס"ד (6 בדצמבר 2003).
יעקב רייך ז"ל
יליד בודפשט 1931.
לאחר המלחמה הצטרף לכפר הנוער הדתי בדסק (Deszk), ועשה את דרכו לארץ ישראל באניית "המעפיל האלמוני" עם קבוצת "רצון א". לאחר שהות במחנות המעצר בקפריסין עלה ארצה בסוף שנת 1947 והתיישב בשדה אילן שבגליל. כנער צעיר התנדב להגנה ולאחר מכן לצה"ל, השתתף בכל מלחמות ישראל וקיבל את עיטור לוחמי המדינה.
במשך כל השנים מילא יעקב שורה של תפקידי מפתח בוועדות המקומיות ובמוסדות הפועל המזרחי. הוא הגה, יזם והוציא לפועל את בנייתם של מבני ציבור ושל תאגידים גדולים ביישובו וביישובי המועצה.
כיהן כיו"ר עמותת "יד לעד" שעסקה בהקמת בית העדות בניר גלים, והטביע את חותמו בכל תחומי התוכן של הבית. הוא התמיד בעבודתו זו עד השבועות האחרונים לפני פטירתו.
צבי גלר
נולד בפטרושני (Ptroshany) שברומניה באוקטובר 1929.
הצטרף לתנועת בני עקיבא לאחר המלחמה והשתתף בהכשרה באיליה (Ilia). עלה באנייה "כנסת ישראל", והוגלה יחד עם נוסעיה למחנות המעצר בקפריסין שם חבר ל"קבוצת ביריה" ועלה איתם ארצה. הצטרף לניר גלים, עבד כחקלאי ומילא תפקידים שונים במשק. היה שותף בהקמת בית העדות ושימש כגזבר הבית בשנים הראשונות.
אברהם יוסף (גבי) שפט ז"ל
נולד בבודפשט בשנת תר"צ (1930) למשפחה ציונית. אביו היה מראשי תנועת המזרחי בבודפשט. בתקופת הכיבוש הנאצי הסתתר עם משפחתו ב"בית הזכוכית" בעיר. לאחר המלחמה שימש כמדריך אחראי על בני נוער שחזרו מן התופת ללא משפחה.
עלה לארץ בשנת תש"ט, התגייס לצה"ל, למד משפטים באוניברסיטה העברית, ושימש במשך שנים רבות כיועץ המשפטי של משרד הפנים.
הקדיש את חייו לתיעוד תולדות בני עקיבא ולהנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים. כיהן כיו"ר עמותת ותיקי בני עקיבא, נמנה על מקימי בית העדות והיה חבר בהנהלת הבית במשך כל שנות קיומו.
נפטר בב' בטבת תשס"ח (11 בדצמבר 2007).
צבי עשהאל ז"ל
נולד באונגוור (Ungvar) שבהונגריה בשנת תרע"ח (דצמבר 1917).
מפעילי בני עקיבא הבולטים ערב הפלישה הנאצית להונגריה. בשנת 1940 גויס בכפייה לפלוגות העבודה של צבא הונגריה. שוחרר ע"י הצבא האדום.
לאחר המלחמה היה בין הראשונים שהגיעו לבודפשט, והשכיל לארגן בה את שארית הפליטה ולשקם את מוסדות התנועה. השתתף בקונגרס הציוני בבאזל בשנת 1946. לאחר עלייתו ארצה המשיך להשתלב במפעלי התנועה, בסוכנות היהודית ובשליחויות בעולם.
בערוב ימיו עמד בראש עמותת ותיקי בני עקיבא שהקימה את בית העדות בניר גלים. נפטר ערב חנוכת הבית, בי"ג בחשוון תשנ"ב (21 באוקטובר 1991).
פרופ' מנחם צבי קדרי
נולד במזוקובשד (Mezőkövesd) שבהונגריה בשנת תרפ"ה 1925.
עם תחילת מלחמת העולם הצטרף לתנועת בני עקיבא והשתתף בהכשרה בבודפשט. היה חבר ההנהגה הארצית של התנועה בשנים 1943-1944 וריכז את פעילות החינוך והתרבות.
עם פלישת הנאצים להונגריה ירד עם חבריו למחתרת, והיה אחראי על הברחת יהודים לרומניה במבצע שכונה "הטיול". לאחר המלחמה השלים את לימודיו באוניברסיטה בבודפשט, ולאחר מכן באוניברסיטה העברית בירושלים. ייסד באוניברסיטת בר אילן את המחלקה ללשון עברית ועמד בראשה. שימש דיקן הפקולטה למדעי היהדות, הרוח והחברה, ולאחר מכן רקטור האוניברסיטה. חבר האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל לשנת תשנ"ט.
שמואל וינברגר
נולד בטימישוארה (Timisoara) שברומניה בשנת תרפ"ד 1924.
בהיותו בן 12 הצטרף לתנועת בני עקיבא, והיה פעיל בה מאוד גם בתקופת המלחמה ולאחריה.
עלה ארצה במסגרת עליית הנוער, יחד עם קבוצה של חברי בני עקיבא, ושימש כמדריך של הקבוצה בכפר פינס (תחנתה הראשונה של הקבוצה בארץ). אחרי תקופה קצרה עבר ל"מוסד עלייה" בפתח תקווה והתקבל שם לעבודה כמדריך ראשי. קבע את ביתו בפתח תקווה יחד עם רעייתו סוניה.
כאיש ציבור היה פעיל כל ימיו בתנועה הדתית לאומית, ובין היתר גם בהנהלת עמותת ותיקי בני עקיבא ובהקמת בית העדות.
דוד גרינולד
נולד בצ'כוסלובקיה בשנת תר"פ, 1920.
בהיותו בן 13 הצטרף לתנועת בני עקיבא, היה חבר בסניף ברגסס (Beregszasz), ולימים השתלב בהנהגת התנועה בברטיסלבה (Bratislava). שרד את מחנה אושוויץ, ואחרי המלחמה המשיך את פעילותו בהנהלת התנועה.
עלה ארצה בשנת 1949, ולאחר מספר שבועות התקבל לעבודה במחלקת הכספים של הסוכנות היהודית. במשך השנים מילא שורה של תפקידים, עד פרישתו לגימלאות כסמנכ"ל מחלקת הכספים בשנת 1983.
נולד בהונגריה בשנת תרפ"ו, 1925.
לאחר פלישת הנאצים להונגריה הובלה משפחתו לגטו קושיצה (Kosice). משם הוברח יחד עם הוריו לדירת מסתור בבודפשט, ולאחר מכן שהה ב"בית הזכוכית". בתקופה זו התוודע לתנועת בני עקיבא, הצטרף למחתרת תנועות הנוער וסייע בעבודה המשרדית בבית הזכוכית ובזיוף תעודות ומסמכים.
לאחר המלחמה הפך לאחד מפעילי התנועה הבולטים בהונגריה, ותרם תרומה רבה לשיקומה בסניפים השונים ובהנהגת התנועה. כמו כן היה פעיל בעליית הנוער.
עלה ארצה בשנת 1950, למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ושימש במשך שנים רבות כמשפטן במשרד האוצר.
הקדיש את עתותיו ואת מרצו להנצחת קורות התנועה בהונגריה, והיה שותף פעיל כל ימיו בעמותת ותיקי בני עקיבא ובהקמת בית העדות.
נולד בקושיצה (Kosice) שבצ'כוסלובקיה בשנת 1921.
הצטרף לבני עקיבא בשנת 1933 והיה חבר בסניפים קושיצה ובודפשט.
שימש כרכז נוער במחנה המעצר בקפריסין בשנת 1947. הגיע לארץ בשנת 1948.
נולד באנארץ' (Anarcs ) שבהונגריה בשנת תרפ"א 1921, ולמד בעיירה הסמוכה קישוורדה (Kisvarda ). גויס בכפיה לפלוגת העבודה של הצבא ההונגרי, והצליח לברוח משם לאחר שנתיים וחצי של עבודת פרך וחרפת רעב.
לאחר מסע ארוך ולאחר שנפל בשבי הרוסי, הצליח לחזור לקישוורדה, ייסד בעיר סניף של בני עקיבא ועסק בקליטת פליטים שהגיעו מהמחנות, ביניהם אסתר בורגר שלה נישא בתחילת תש"ו.
כעבור שנה עלו אברהם ואסתר על אניית המעפילים "כנסת ישראל", שעל סיפונה נולד בנם הבכור, מרדכי סער, כראשון מתוך 12 תינוקות שנולדו על האנייה. האנייה נתפסה ואברהם הוגלה לקפריסין, ואילו רעייתו ובנו הורדו למחנה המעצר בעתלית. עם הגיעו לארץ הצטרף אברהם להגנה, ובפרוץ מלחמת השחרור התגייס לצה"ל.
במשך שנים רבות הנהיג את הציבור הדתי בפתח תקווה, שימש כיו"ר המפלגה הדתית לאומית בעיר, וכיהן כיו"ר המועצה הדתית ולאחר מכן כמ"מ ראש העיר. היה חבר מזכירות מרכז ישיבות בני עקיבא, ונמנה עם מקימי ישיבת "הכותל" בעיר העתיקה.
עמד בראש יוצאי העיירה קישוורדה במשך כל חייו, שמר על קשר רציף עם ראש העיירה ודאג לשימור בתי הקברות היהודיים בעיירה ובכפרי הסביבה.
נמנה על מקימי בית העדות בניר גלים ושימש כיו"ר הנהלת הבית בשנים 1992-1995.
משה ורדי ז"ל
נולד בקושיצה (Kosice) שבצ'כוסלובקיה בשנת 1923 כבן יחיד למשפחה אמידה, אך לא ציונית.
משה נתפס לציונות, ועוד לפני המלחמה היה פעיל בתנועת בני עקיבא ונשלח מטעמה להכשרה באנגליה.
בתקופת המלחמה גויס בכפיה לפלוגות העבודה של הצבא ההונגרי. לאחר מכן ברח לבודפשט, הגיע ל"בית הזכוכית" והצטרף למחתרת תנועות הנוער. משפחתו נספתה במלחמה.
לאחר המלחמה למד הנדסת בניין באוניברסיטה בפראג ובמקביל עבד בארגון "הבריחה".
עלה ארצה בשנת 1949 והצטרף למשואות יצחק. השלים את לימודיו בטכניון בחיפה, ועבד כמהנדס בניין מטעם משרד העבודה והרווחה.
פעל רבות למען הקמת בית העדות בניר גלים.
נישא לשולמית ולזוג נולדו שלושה ילדים. נפטר בשנת 1997.
שבתאי דותן
נולד בניר גלים בשנת תשי"ב (1952), דור שני לישעיהו וחנה דויטש, ממייסדי המושב. שימש כמנהל הכספים של ניר גלים ולאחר מכן של משקי הדרום, מנכ"ל פעילות של חברת "מנרב" במזרח אירופה וכיום סמנכ"ל פיתוח עסקי של החברה בארץ. נשוי לפנינה ואב לארבעה ילדים. בנו אביעד נפל בשנת 2002 במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה.
כבן לדור שני של ניצולי שואה היה שותף לצוות ההקמה של בית העדות, באיתור ובגיוס כספים.
נפתלי גלס
