חנן נולד ב-1919 בסטנוף ברוסיה בזמן הפוגרום פטלורה, בהיותו בן שבוע ימים החליטו הוריו לברוח אל גבול פולין מאימת הפרעות והתיישבו בעיר קופצ'ינצה. עם כניסת הנאצים לקופצ'ינצה, נלקח חנן למחנה עבודה בגטו טרנופול , שנתיים עשה במחנות עבודה שונים ועבד עבודת פרך בחציבה ובסלילה. לקראת סוף המלחמה
הצליחו הוא ושישה מחבריו להימלט ולהגיע למחצבה נטושה. הם הקימו שם בונקר והסתתרו בתוכו כמחצית השנה. יום אחד נתגלו על ידי כלבי גישוש של הגרמנים והועמדו לפני כיתת יורים. כולם נורו למוות ורק חנן העז לברוח וניצל. אחר כך הסתתר כמה חודשים בעליית גג, בבית קש פרימיטיבי בכפר נידח. כשבוע לפני תום
הצליחו הוא ושישה מחבריו להימלט ולהגיע למחצבה נטושה. הם הקימו שם בונקר והסתתרו בתוכו כמחצית השנה. יום אחד נתגלו על ידי כלבי גישוש של הגרמנים והועמדו לפני כיתת יורים. כולם נורו למוות ורק חנן העז לברוח וניצל. אחר כך הסתתר כמה חודשים בעליית גג, בבית קש פרימיטיבי בכפר נידח. כשבוע לפני תום
המלחמה הלשין עליו אחד השכנים. גם הפעם הפריד רק נס בינו לבין כדורי המוות שהתיזו גושי שלג בין רגליו הנמלטות.
במרץ 1944 נכנסו הרוסים לכפר לאחר כחודש הוכרח חנן להתגייס לצבא הפולני , המלחמה הסתיימה וחנן ערק מן הצבא, לאחר הקמת מדינת ישראל עלה לארץ.
בשואה איבד את הוריו, אחותו ושאר בני משפחה. בגיל 70 עשה חנן וייסמן הסבה מקצועית, הוא סגר את המכבסה שניהל שנים רבות והתמסר לבניית דגמים מיניאטוריים של בתי כנסת באירופה של לפני השואה. כיום הוא כבר בן 84 ומאחוריו יותר מחמישים דגמים מרהיבים של בתי כנסת העשויים
גפרורים, מקלות ארטיקים, פרספקס וכדומה. 14 מהם מפארים את מוזיאון "בית העדות", בתי הכנסת של חנן וייסמן הם סמל לאלפי הקהילות היהודיות שאבדו בשואה.
גפרורים, מקלות ארטיקים, פרספקס וכדומה. 14 מהם מפארים את מוזיאון "בית העדות", בתי הכנסת של חנן וייסמן הם סמל לאלפי הקהילות היהודיות שאבדו בשואה.
