נולד בדאראצ'קה (Derecske) שבהונגריה, בשנת תרפ"ד 1924. בשנת 1938 עזב את לימודיו והצטרף להכשרה של בני עקיבא. כשפלשו הגרמנים להונגריה גורש עם משפחתו לגטו ס'צין (Szeczeny). משם גויס בכפיה לפלוגות העבודה של צבא הונגריה באפריל 1944. במסגרת זו צעד בצעדת המוות למאוטהאוזן, בדרך נפצע מהפצצות בעלות הברית, אושפז בבית חולים אך ברח משם לאחר המלחמה, ומצא את אביו ואת אחותו ששרדו לבדם מכל המשפחה.
לאחר המלחמה הצטרף להכשרה של בני עקיבא בסיקסו (Szikszo) שבהונגריה. עלה ארצה והצטרף למושב ניר גלים. נמנה עם מייסדי המושב. היה ממקימי תחנת הדלק "פז גלים" וניהל אותה בשנותיה הראשונות.
נולד בבודפשט בשנת תר"צ (1930) למשפחה ציונית. אביו היה מראשי המזרחי בבודפשט. בתקופת הכיבוש הנאצי הסתתר עם משפחתו ב"בית הזכוכית" בעיר.
לאחר המלחמה שימש כמדריך אחראי על בני נוער שחזרו מן התופת ללא משפחה. עלה לארץ בשנת תש"ט, התגייס לצה"ל, למד משפטים באוניברסיטה העברית, ושימש במשך שנים רבות כיועץ המשפטי של משרד הפנים. הקדיש את חייו לתיעוד תולדות בני עקיבא ולהנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים. כיהן כיו"ר עמותת ותיקי בני עקיבא, נמנה על מקימי בית העדות והיה חבר בהנהלת הבית במשך כל שנות קיומו.
נפטר ב-ב' טבת תשס"ח (11 בדצמבר 2007).
נולד בהאנגון (Hangony) שבהונגריה, בשנת תרפ"ט 1929. בהיותו בן 13 גויס בכפייה לפלוגת העבודה של הצבא ההונגרי ושירת שם לצד אביו. אביו נפטר על ידו בהגאשהלום (Hegyeshalom) ושרגא שרד את המלחמה.
לאחר המלחמה הצטרף לתנועת בני עקיבא ועלה ארצה עם גרעין "גאולה" דרך מישקולץ (Miskolc), אשאו (Aschau) ומחנות המעצר בקפריסין.
נמנה על מייסדי מושב ניר גלים, ומילא שורה של תפקידים ציבוריים במשק ובאיגוד המושבים של הפועל המזרחי. כיהן כראש מועצת חבל יבנה בשנים 1981-1994, ובמסגרת זו היה שותף פעיל בהקמת "בית העדות" בניר גלים.
בשנת תשס"א קיבל את פרס עמינוח למפעל חיים על פעילותו הענפה.
נולד בעיר בילקה (Billky) בצ'כוסלובקיה בשנת 1924. מגיל צעיר מאד נמשך לרעיון הציוני, והיה חבר ב"צעירי המזרחי" בעיירת הולדתו. בהיותו בן שלוש-עשרה הלך ללמוד בישיבת סעליש אצל האדמו"ר מספינקא, אותו הוא ראה כמורו ורבו עד יומו האחרון. שרד יחד עם אביו את המחנות אושוויץ, בוכנוולד וטרזינשטאט.
עם תום המלחמה נסע לעיירה קושיצה (Kosice) והצטרף אל חברי תנועת בני עקיבא. השתלב בפעילויות שונות במסגרת התנועה, ולאחר מכן נשלח לברטיסלבה (Bratislava) על מנת לנהל בה את מחלקת העליה.
עלה ארצה באנייה "תיאודור הרצל". מילא תפקידים ציבוריים רבים בתנועת הפועל המזרחי, ושימש כסמזכ"ל בנק המזרחי במשך שנים רבות.
היה "הרוח החיה" בקרב ותיקי בני עקיבא באירופה, ונמנה עם מקימי בית העדות.
נולד באראד (Arad) שבטרנסילבניה, בשנת 1918. היה חבר פעיל במזכירות הפועל המזרחי ובמוסדות התנועה הציונית ברומניה לפני השואה, ולאחר מכן בארץ, עד סוף ימיו. בתקופת השואה פעל רבות בהברחת יהודים מהונגריה לרומניה ובכך סייע בהצלתם.
לאחר נישואיו עלה ארצה עם אשתו אסתר, ובארץ נולדו להם שתי בנות, רות וזהבה. הצטרף לקיבוץ ניר עציון בשנת תשי"א והתמחה בגידול בננות. נמנה עם מייסדי עמותת ותיקי בני עקיבא.
נפטר ב-י"א תשרי תשמ"ז (14 באוקטובר 1986).